״לקחים לא נוקבים, סוגיות שלמות שלא תוחקרו״: תחקיר התחקירים ש…

״לקחים לא נוקבים, סוגיות שלמות שלא תוחקרו״: תחקיר התחקירים ש…

4 דקות קריאה

״לקחים לא נוקבים, סוגיות שלמות שלא תוחקרו״: תחקיר התחקירים של צה״ל מתפרסם – וגם: עמדת הרמטכ״ל ביחס להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר

הפרטים המלאים >>

ברקע הצגת ״תחקיר התחקירים״ הצבאי: צה״ל מציג היום את עמדת הרמטכ״ל, לפיה יש להקים ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר – אך בצה״ל נמנעים מלומר ועדת חקירה ממלכתית – אלא קוראים להקמת ״ועדת חקירה חיצונית מערכתית רב תחומית ואינטגרטיבית״. בצה״ל אומרים כי ״האחריות על כל מה שקרה ב-7 באוקטובר היא על הצבא – אך כדי להגיע למסקנות מלאות, יש לבדוק מעגלים נוספים – ולהגיע לחקר שורשי המחדל ברמה הלאומית״.

למרות השלמת דו״ח ״תחקיר התחקירים״: הרמטכ״ל טרם הכריע על מסקנות אישיות לקצינים שכשלו בתפקידם ב-7 באוקטובר, ובצה״ל לא מוכנים להתחייב כי יינקטו צעדי הדחה של הקצינים שכשלו. זאת על אף שראש הצוות, אלוף במיל׳ סמי תורג׳מן, אמר לרמטכ״ל כי ״אירוע בסדר גודל כזה לא יכול לעבור ללא מסקנות אישיות״. בשלב זה הרמטכ״ל טרם קיבל החלטות בנושא.

הוועדה לבחינת איכות התחקירים המטכ״ליים, בראשות האלוף במיל׳ סמי תורג׳מן, סימנה 5 מתוך תחקירי צה״ל כתחקירים ״אדומים״ – כלומר תחקירים שבוצעו בצורה רשלנית, לא מעמיקה, לא איכותית, ושלא הניחו בסיכומם מסקנות שמאפשרות למידה טובה והפקת לקחים.

5 התחקירים שסומנו ״אדומים״:

1. תחקיר האסטרטגיה של צה״ל – הצוות קבע כי התחקיר לוקה בכשלים רבים וחסר מאוד; סוגיות משמעותיות לא תוחקרו – כמו למשל: לאחר שצה״ל הגדיר לפני מספר שנים את חמאס כ״צבא טרור״ – כיצד הגדרה זו באה לידי ביטוי בתכניות ובתפיסה מול הרצועה?; הקצין שמונה לתחקר את הסוגיה – ״ללא ניסיון אסטרטגי״, לפי חברי הוועדה, ואינו הקצין המתאים למשימה.

2. תחקיר התכנון האופרטיבי המטכ״לי – כלומר התחקיר שבוחן כיצד צה״ל התאים את עצמו למול ההשתנות של חמאס, וכיצד השתנו תכניות המלחמה של צה״ל למול השינוי בתכניות המלחמה של חמאס. התחקיר הניח עובדות, אך לא כלל מסקנות ולקחים.

3. תחקיר קבלת ההחלטות בליל 7 באוקטובר – הצוות מתח ביקורת על כך שמונה קצין מכהן בדרגת תא״ל לבחון את קבלת ההחלטות של כלל צמרת צה״ל, עד הרמטכ״ל, באותו לילה. הקצין המתחקר לא מספיק בכיר; לא בוצע איסוף מלא של כל אירועי הלילה; הלקחים בתחקיר לא היו מספיק נוקבים – והוא לא עומד בתו התקן הנדרש.

4. תחקיר חטיבת המבצעים – התחקיר מתמקד רק בחלק שהחל בפרוץ המלחמה ב-6:29 בבוקר ולא בחן את חטיבת המבצעים לאחור; התחקיר לא הסביר מה ההחלטות שהיה נדרש להתקבל; הקצין המתחקר – ״לא ברמת בכירות מספקת וללא ניסיון מתאים, ואינו כשיר לבצע תחקיר בסדר גודל כזה״.

5. תחקיר חיל הים – התחקיר של חיל הים מציג את העובדות כפי שהיו ב-7 באוקטובר ואת קרב ההגנה שניהל חיל הים, אך מבלי להניח מסקנות ולקחים.

בנוסף מצביע צוות המומחים על שורת תחקירים ״לא קיימים״ – התחקירים שלא בוצעו, והיו צריכים להתבצע, סביב אירועי 7 באוקטובר:
1. ההתעלמות מידיעת ״חומת יריחו״ – שמוגדרת כ״אחת התקלות וההחמצות האסטרטגיות הגדולות של 7/10״.
2. ⁠עבודת המטכ״ל בשגרה ובחירום
3. ⁠תחקיר אגפי המטכ״ל – אמ״ן ואמ״ץ
4. ⁠תחקיר שיתוף הפעולה בין גופי הביטחון – בין צה״ל לשב״כ ובין צה״ל למשטרה
5. ⁠תחקיר מתפ״ש – ההתמודדות האזרחית והכלכלית עם רצועת עזה (כפי שחשפנו לראשונה בגלי צה״ל, יחידת מתפ״ש לא תחקרה את עצמה).
6. ⁠כשירות כוחות היבשה
7. ⁠ניתוח המשמעויות של הפתעה רב זירתית (מה היה קורה אם כל הציר האיראני היה תוקף את ישראל ב-7/10?)

הרמטכ״ל זמיר קיבל את המלצת ועדת תורג׳מן, וקבע:
1. יבוצעו השלמות תחקירים – של כל מה שלא תוחקר כלל או תוחקר חלקית. מונו קצינים בכירים לבצע תחקירי השלמה.
2. ⁠הוקם צוות היגוי בראשות סגן הרמטכ״ל, שתפקידו יהיה להפוך את כלל התחקירים לתכנית עבודה מטכ״לית רב שנתית – שתיישם את המלצות הצוות ואת לקחי 7 באוקטובר.


לקריאת הכתבה באתר המקורי

0
Based on 0 ratings
שתף מאמר זה
דילוג לתוכן