תמונת מצב – 3 נובמבר
חבר מערכת 301 – ד"ר דורון מצא
1. הפיל הענק המונח במרכז החדר "מכה" שוב ושוב.
2. טראמפ בעוד ראיון ואמירות שממחישות את המלכוד העצום שבו נתונה ישראל ועמה את הקונצפציה שקיימת בישראל לגבי מעמדה המדיני ומערכת יחסיה עם "הידידה" הגדולה ביותר שלה.
3. זו לא רק האמירה של הנשיא האמריקני כי נאלץ להפעיל לחצים כבדים על ישראל כדי לממש את עסקת הנקודות שלו, אלא האמירה הבעייתית האחרת על חיסול יכולותיה הגרעיניות של איראן.
3. זו עומדת ביחס הפוך לכל מה שמגדיר את איראן מאז מבצע "עם *יא" ולכל פועלה לחידוש המפעל הגרעיני והבליסטי, ובמובן זה מתקיימות בו שתי מערכות תפיסתיות שלא פוגשות אחת את השנייה.
4. המציאות כאילו נוסעת על שני קווים מקבילים של פי רכבת. מצד אחד, פס החזון המדיני של טראמפ שנטוע בתוך הפנטזיה על "שלום" אזורי ועולמי שמאחוריו מסתתרת אמת ערומה קטנה ששמה הכסף הגדול; ומצד שני, פס חומרי הגלם של המציאות האזורית והעולמית שמסרבת להתנהל לפי הפרדיגמה האמריקנית ומייצרת אין ספור נוגדנים ביחס אליה.
5. זה המפגש בין המדומיין לבין הקיים. בין ראש העץ לבין השורשים כאשר בתווך שבין לבין כאילו נמצא חלל עצום שאינו מאפשר לשני הקצוות להיפגש. המפגש נוצר בעיקר תחת אלמנט "הכוח", הלחץ, הכיפוף שלא באמת מייצר חיבור אמיתי, אלא גישור מאולץ ובעיקר מדומיין. שלום מדומיין.
6. כל זה מתרחש כאשר במקביל אצל אותה יישות עצמה, וקונקרטית בעיר ניו יורק עומד להיבחר אחד בשם ממדאני שהוא ייצוג על אקסטרים של התפיסה הפרוגרסיבית המערבית (והאמריקנית). ייצוג של הנקמה הגדולה של המזרח במערב. ייצוג של תפיסות קיצון מזרחיות בלבוש מערבי "נאור" לכאורה שנוכחות היטב בקרב קהלים שונים ורחבים בארה"ב (כולל זו היהודית) ובמערב כולו.
7. אלה שתי תפיסות קצה אמריקניות: זו שמייצג טראמפ החותר לתועלתנות על ספידים ולאגוצנטריות אמריקנית, וזו של ממדאני החותר לפרוגרסיביות על ספידים ולאוניברסליזם אנטי מוסרי. אלה וגם אלה נוכחים אצל אותה ישות שמוגדרת כ"ידידה" הגדולה של ארה"ב, וזו מתחילה להיות בעיה גדולה גם עבור מי שמדבר עדיין על "שותפות האינטרסים" הגדולה עם ארה"ב.
8. המגמות המתהוות באמריקה הן בעייתיות מבחינה ישראל ומכאן ומכאן. כמו שביידן ייצג את הפרוגרס המעודן, כך טראמפ מייצג את התועלתנות המעודנת. מאחורי ביידן ניצבים ונדחפים לקדמת הבימה הפרוגרסים המטורללים, ומאחורי טראמפ קיימים גם נוכחים הבדלנים המטורללים. אלה ואלה אינם עם ישראל, שבפעם הראשונה [בכהונת ביידן] שילמה את מחיר הפרוגרס בדמות עיכוב הלחימה, מניעת ההכרעה וכמובן אמברגו נשק עליה, ועתה בפעם השנייה עומדת לשלם את המחיר [בכהונת טראמפ] בדמות הפיכתה לרכיב במסגרת משחק שלא היא קובעת את כללי המשחק שלו.
9. אלה הם פני העתיד, וכדאי שלא להתכחש להם, ובוודאי שלא ליפול במלכודת הדבש שמאחוריה מסתתרת מציאות מורכבת ומסובכת של יחסי כוח מהסוג הלא ממש נעים. בתוך העולם הזה תידרש ישראל לפעול בחכמה כדי מצד אחד לממש את מה שהיא יכולה לקחת מיחסי התועלת הללו שמפגישים בינה לבין ארה"ב בחלק מהסוגיות והאינטרסים, ומצד שני להגדיר לעצמה את הקווים האדומים על מנת למנוע פגיעה באינטרסים ביטחוניים מהותיים.
חבר מערכת 301 – ד"ר דורון מצא
1. הפיל הענק המונח במרכז החדר "מכה" שוב ושוב.
2. טראמפ בעוד ראיון ואמירות שממחישות את המלכוד העצום שבו נתונה ישראל ועמה את הקונצפציה שקיימת בישראל לגבי מעמדה המדיני ומערכת יחסיה עם "הידידה" הגדולה ביותר שלה.
3. זו לא רק האמירה של הנשיא האמריקני כי נאלץ להפעיל לחצים כבדים על ישראל כדי לממש את עסקת הנקודות שלו, אלא האמירה הבעייתית האחרת על חיסול יכולותיה הגרעיניות של איראן.
3. זו עומדת ביחס הפוך לכל מה שמגדיר את איראן מאז מבצע "עם *יא" ולכל פועלה לחידוש המפעל הגרעיני והבליסטי, ובמובן זה מתקיימות בו שתי מערכות תפיסתיות שלא פוגשות אחת את השנייה.
4. המציאות כאילו נוסעת על שני קווים מקבילים של פי רכבת. מצד אחד, פס החזון המדיני של טראמפ שנטוע בתוך הפנטזיה על "שלום" אזורי ועולמי שמאחוריו מסתתרת אמת ערומה קטנה ששמה הכסף הגדול; ומצד שני, פס חומרי הגלם של המציאות האזורית והעולמית שמסרבת להתנהל לפי הפרדיגמה האמריקנית ומייצרת אין ספור נוגדנים ביחס אליה.
5. זה המפגש בין המדומיין לבין הקיים. בין ראש העץ לבין השורשים כאשר בתווך שבין לבין כאילו נמצא חלל עצום שאינו מאפשר לשני הקצוות להיפגש. המפגש נוצר בעיקר תחת אלמנט "הכוח", הלחץ, הכיפוף שלא באמת מייצר חיבור אמיתי, אלא גישור מאולץ ובעיקר מדומיין. שלום מדומיין.
6. כל זה מתרחש כאשר במקביל אצל אותה יישות עצמה, וקונקרטית בעיר ניו יורק עומד להיבחר אחד בשם ממדאני שהוא ייצוג על אקסטרים של התפיסה הפרוגרסיבית המערבית (והאמריקנית). ייצוג של הנקמה הגדולה של המזרח במערב. ייצוג של תפיסות קיצון מזרחיות בלבוש מערבי "נאור" לכאורה שנוכחות היטב בקרב קהלים שונים ורחבים בארה"ב (כולל זו היהודית) ובמערב כולו.
7. אלה שתי תפיסות קצה אמריקניות: זו שמייצג טראמפ החותר לתועלתנות על ספידים ולאגוצנטריות אמריקנית, וזו של ממדאני החותר לפרוגרסיביות על ספידים ולאוניברסליזם אנטי מוסרי. אלה וגם אלה נוכחים אצל אותה ישות שמוגדרת כ"ידידה" הגדולה של ארה"ב, וזו מתחילה להיות בעיה גדולה גם עבור מי שמדבר עדיין על "שותפות האינטרסים" הגדולה עם ארה"ב.
8. המגמות המתהוות באמריקה הן בעייתיות מבחינה ישראל ומכאן ומכאן. כמו שביידן ייצג את הפרוגרס המעודן, כך טראמפ מייצג את התועלתנות המעודנת. מאחורי ביידן ניצבים ונדחפים לקדמת הבימה הפרוגרסים המטורללים, ומאחורי טראמפ קיימים גם נוכחים הבדלנים המטורללים. אלה ואלה אינם עם ישראל, שבפעם הראשונה [בכהונת ביידן] שילמה את מחיר הפרוגרס בדמות עיכוב הלחימה, מניעת ההכרעה וכמובן אמברגו נשק עליה, ועתה בפעם השנייה עומדת לשלם את המחיר [בכהונת טראמפ] בדמות הפיכתה לרכיב במסגרת משחק שלא היא קובעת את כללי המשחק שלו.
9. אלה הם פני העתיד, וכדאי שלא להתכחש להם, ובוודאי שלא ליפול במלכודת הדבש שמאחוריה מסתתרת מציאות מורכבת ומסובכת של יחסי כוח מהסוג הלא ממש נעים. בתוך העולם הזה תידרש ישראל לפעול בחכמה כדי מצד אחד לממש את מה שהיא יכולה לקחת מיחסי התועלת הללו שמפגישים בינה לבין ארה"ב בחלק מהסוגיות והאינטרסים, ומצד שני להגדיר לעצמה את הקווים האדומים על מנת למנוע פגיעה באינטרסים ביטחוניים מהותיים.
לפרסום ב-301: https://t.me/yossi301
יוסי אליעזר
301 העולם הערבי בטלגרם
★★★★★
0
★★★★★
Based on 0 ratings
