המרכיב הדרמטי ביותר בהחלטת הקבינט הלילה הוא מה שאין בה: בניגוד מוחלט לעמדת ישראל המוצהרת שלפיה היא תומכת רק בעסקה כוללת, הקבינט לא שלל הלילה עסקה חלקית.
על המשמעות עמדו שרים משני הצדדים. למעשה, אפשר לומר שכמעט כל הנוכחים, מסמוטריץ׳, דרך סער ועד הרמטכ״ל זמיר יצאו מאוכזבים מההחלטה. מצד אחד אין בה בפועל החלטה על הכרעת חמאס, מאידך – יש פעולה עצימה בעיר עזה על המחירים הכבדים הכרוכים בה, בחיי אדם ומעמד בינלאומי.
התכנון העדכני הוא שההכנה לפעולה תארך חודש וההשתלטות הצבאית הראשונית עוד חודש. כך, תאריך היעד להשלמת הפעולה הוא 7.10.25, שנתיים בדיוק לטבח.
הרמטכ״ל טען לקשיים לוגיסטיים חמורים בפעולה ובמקביל שהדבר יחרוץ את גורל החטופים. כך בפועל נוצרה פשרה שהכל מאוכזבים ממנה: עזה תיכבש, אך בכל רגע נתון שבו חמאס ייעתר תושג הפסקת אש כולל עצירה ונסיגה.
הרמטכ״ל זמיר התקומם: לא נכנסים לעזה על כל המחירים רק כדי להפעיל לחץ על חמאס
דרעי: לא מוסרי לא לשחרר חטופים
סמוטריץ: זה מוסרי שמאה חיילים ייהרגו ואז ניסוג בשביל עשרה חטופים?
הצבא: בגלל המטענים ייקחו שלושה חודשים ושלוש אוגדות
סמוטריץ: אז אתם פושעים כי המטענים הוטמנו בעסקאות קודמות. זה אומר שמחיר העסקה זה הפסקת המלחמה. עדיפה כבר תכנית הרמטכ״ל. נתייצב על הקוים, נלך לבחירות והעם יחליט באיזו דרך ללכת.
סמוטריץ׳ הצביע נגד. נתניהו הבטיח לו שחמאס יוכרע בעזה ונעזר בדברי השר דיכטר שלפיהם מיטוט העיר יסייע למוטט את חמאס. שרי הליכוד העניקו לנתניהו את הרוב, והמתווה החדש יצא לדרך. המטרה האמיתית, כפי שניסח גל הירש: להפעיל לחץ על חמאס להגיע לעסקה. הכרעת חמאס תידחה.
