להלן קטע מידיעות אחרונות אתמול על החשיבות המכרעת בשינוי דרך החלוקה:
ארכיאולוגים שיחפרו בעוד אלף שנה מדרום לציר מורג לא יבינו מה קרה שם, ברבע הראשון של המאה ה־21: שרידים של מבנים זמניים בהיקף עצום, מתחתם הריסות של עיר פלסטינית, תחתיהן חורבות של יישוב ישראלי, וכל זה באותו דור.
המתחם ההומניטרי החדש שאמור להיפתח על חורבות מורג הוא הנקודה הארכימדית שעליה מבקש נתניהו, מבקשת ישראל, להשעין את האזור כולו. 120 אלף עזתים אמורים להגיע לשם אחרי שעברו בידוק ופורקו מנשקם, ככל שיש. הם יקבלו סיוע הומניטרי בכמות גבוהה ("שיהיה בן אנד ג'ריס מצידי", אמר נתניהו באחד הדיונים). לפי התוכנית, זו תהיה הפעם הראשונה זה 18 שנה שבה עזתים חיים חופשיים משלטון חמאס.
בתרחיש האופטימי, מאות אלפים ינהרו למתחמים האלה, כדי להפסיק את סיוט ההפצצות הליליות והעקירה החוזרת ונשנית. חמאס יחדל להתקיים דרומית למורג, אחר כך מזרחית לחאן יונס, אחר כך דרומית לציר נצרים. מחפיסת הקלפים שחולקה לחיילי צה"ל בתחילת התמרון עם שמות המבוקשים נותר אס אחד – הדובר אבו עוביידה – ומלכה אחת – המח"ט עזאדין אל חדאד. כל היתר מספרים נמוכים. מתישהו תישבר המפרקת.
בתרחיש הפחות אופטימי, כמובן, האזור ההומניטרי יהפוך בתודעת העולם לגטו מודרני. מאבטחי החברות האמריקניות ואולי גם חיילי צה״ל יסבלו מהתקפות ופיגועים, מאות אלפי עזתים יעדיפו להישאר בצפון הרצועה, שאליה ימשיך לזרום סיוע הומניטרי במתכונת הישנה, הפרו חמאסית, בלחץ העולם ובהוראת הממשלה.
נתניהו משווע להישג מהיר, דמוי ספטמבר 24׳ בלבנון. מי זוכר עכשיו את שנת ההשתבללות והפינוי בצפון, אחרי הביפרים וחיסול נסראללה. שילוב של חיסול חמאס באזורים נרחבים עם הגירה משמעותית מהרצועה, ובשאיפה גם שחרור של חטופים רבים תחת הלחץ הצבאי, ישנה את האזור. אי הצלחה, היגררות, דשדוש ודימום – ולא תהיה הזדמנות נוספת. טראמפ מעניק גיבוי מלא בנושא הפעילות הצבאית עזה, אל מול ביקורת גוברת בארצות הברית ולחץ ממדינות סוניות. אבל הוא לא יעניק אותו אם ישראל תיתפס כלוזרית. הניסוי הגדול מתחיל בשבוע הבא, וכדי שזו תהיה תפנית, הוא יצטרך להסתיים בהצלחה במהירות הרבה ביותר האפשרי
