״רונן בר לא השאיר לנו ברירה. זה לא רק המכתב. זו כל ההתנהלות.
יש פה אי-הבנה של סדרי משטר. יש פה זלזול מוחלט. מזמנים אותך לישיבת ממשלה – אתה מגיע. הוא נותן לכולם דין וחשבון חוץ מהממשלה שהיא הגורם המוסמך.
הדבר העיקרי זה חוסר האמון של ראש הממשלה בראש השב"כ, אבל היו דברים חמורים נוספים, כמו ההתנהלות שלו מול תופעת הסרבנות והאכיפה הבררנית.
אין דבר מערער יותר את הביטחון ואת סדרי המשטר מאשר אנשים שלא מקבלים את דין הבוחר, קוראים לסרבנות ומשבשים את המדינה. הוא לא עשה כלום בעניין.
עצם המכתב ששלח לא מאפשר המשך עבודה איתו אפילו יום אחד. אי אפשר להפריז במידת המסוכנות של האירוע הזה.
השב"כ הוא הגורם העוצמתי ביותר עם הסמכויות והיכולות שמסוכנות ביותר לדמוקרטיה, ולכן הוא חייב להיות מחוץ לכל ויכוח ציבורי ומחלוקת פוליטית.
אסור לנו לעצור פה. אנחנו חייבים להמשיך להשיב את האיזונים והבלמים ולשקם את הדמוקרטיה.
לו הייתה לנו את הנחישות שאנו מפגינים היום כבר במרץ 23, היינו היום במקום אחר״.
