הבנים יוצאים בזגין (כ* פעמונים קטנים) הארוגים להם בכסותם, ולכן אין חוששי שמא ייפסק ויבוא להביאם ארבע אמות ברשות הרבים.
ואפילו אם הם זגין של זהב שאינו עשוי אלא לבני מלכים, ג"כ לא חיישינן דילמא מחייכי עליה ואתי לאתויי בידו, כיון שהוא ארוג.
רמ"א: ודוקא שאין בהם ענבל, ואין משמיעין קול.
ש"ע: אבל אם אינם ארוגים, לא. ואפילו הם קשורים לכסות. וכ"ש שאסור לצאת בזוג שבצוארו, משום שחוששים שמא ייפסק מה* או מצוארו ויבוא להביאו.
וכ"ש שאסור לצאת אם הם של זהב, דחיישינן דילמא מחייכי עליה להחזיקו כיוהרא, כי אינו עשוי אלא לעשירים, ויבוא ליטלן ולהביאם ביד.
אפילו בנים קטנים שאינם עשירים, אסורים לצאת בזוג של זהב שאינו ארוג בכסות, או התלוי בצוארו, כי חוששים דילמא מחייכי עלייהו, וא"א שלא ישמע אביהם ויטלם, ויבוא לטלטלם ד"א בר"ה.
רמ"א: ואין מועיל החיבור לכסות, רק בדבר שדרכו להיות מחובר שם. כגון זוג, שהדרך היה בזמנם להיות בכל ה*ים לנוי, לכן מותר באריג, שלא גזרו אטו אינו אריג, כיון שהוא נוי ל* לא הטריחו חז"ל להפסיד אותו ולהתגנות.
אבל אם חיבר שם דבר שאין דרכו בכך, אסור. היינו שגזרו מחובר אטו אינו מחובר. ויתכן שהוא בכלל משוי וחייב חטאת, שאינו בטל לגבי ה* כיון שאין דרכו בכך.
וכן משמע בתשובת הרשב"א, שכל דבר שאין צורך לה* ואין תשמיש לה*, אינו בטל לגבי ה* והרי הוא כאלו מוציאן לבדו בלא ה* וחייב.
רמ"א: ואותן עגולים ירוקים שגזרה המלכות שכל יהודי ישא אחד מהן בכסותו, מותר לצאת בהן, אפילו אינו תפור בכסותו, רק מחובר שם קצת.
כי נחשב למלבוש, כיון שהדרך לצאת בו כל ימי השבוע.
ואין חוששים שמא יתבייש ויקחנו ויבוא להביאו, כי אימת המלכות עליו.
גם אין חוששים שמא ייפסק ויבוא להביאו, כמו בזגים שאינן ארוגים שאין זה חשוב.
רמ"א: וכן מותר לצאת במטפחת שמקנחין בו האף, שקורין פצולי"ט, אם מחובר לכסות.
וכאן צריך שיהיה תפור היטב מבעוד יום לכסות, או עכ"פ שיהיה תפור בשני תכיפות, שאז הוי כמו אריג יחד. וכמבואר לעיל גבי זגים.
שאם אינו קשור, יש לחוש שמא ייפסק ויבוא להביאו ארבע אמות ברשות הרבים,
ואע"ג שהוא דבר שאינו מלבוש ואינו תכשיט, מ"מ לא נחשב כמשוי, כי הדרך בזמנם היה לתפור כן לכסות, ולפיכך הוא בטל לגבי *.
משנ"ב: ולפ"ז בזמננו שאין דרך להיות הפאציילע"ט תפור ב*, אינו בטל לגבי *, ואסור.
ויש שכתבו לפי שהפאציילע"ט הוא דבר שאינו חשוב, הוא בטל לגבי הכסות כשתפור בו.
וכל ההיתר דוקא בתפור, אך קשירה בעלמא לכסות או לחגור, אפילו קשרו מבע"י בקשר של קיימא, אסור לצאת בו, כיון שאינו חוגר עצמו בהפאציילע"ט.
ולפיכך מי שלא תפרו מערב שבת, אין להתיר שיעשה עתה ממנו כעין חגורה לחגור בו, כיון שיש לו חגורה בלא"ה, וחגורה ע"ג חגורה אסור (כמבואר בש"ע לקמן סל"ו).
והאופן המותר בשבת: יחבר ראש הפאציילע"ט בראש החגורה בעניבה, ויהיה כחגורה ארוכה, ויחגור עצמו בו כל זמן שהולך ברחוב. ויש אחרונים שסוברים שאין מועיל קשר שאינו של קיימא, ולפיכך לכתחלה טוב לקשור כך מערב שבת בקשר של קיימא לראש החגורה, שיחשב כחגורה ארוכה לחגור בה בשבת.
אם תפרו לחגורה אינו מועיל, שאינו בטל לגבי חגורה. אא"כ יתפרנו בראש החגורה ויחגור עצמו בו
יוצאים במיני עשבים שקושרים אותם בקשרים ותולין אותם לרפואה. שהוא ג"כ בכלל קמיע מומחה, כדאיתא לקמן בסכ"ה, שבין קמיע של כתב ובין קמיע של עיקרין ותכשיט הוא לחולה כאחד ממלבושיו.
———————
👈 מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים בערוץ היוטיוב ולקבל עדכונים בכל עת 👉
✴כנסו ליותר מ- 3,000 שיעורי וידאו מפאר הדור מרן הרב מאזוז שליט"א בשלל נושאים ✴https://www.ykr.org.il/vod/?rabbi=159
בכתובת אתר כסא רחמים https://www.ykr.org.il תמצאו אלפי שיעורי תורה במגוון רחב של נושאים, מעל 17,000 תשובות לשאלות בכל הנושאים שרק תחשבו, חדשות און ליין על המתרחש בישיבה ועל מרן ראש הישיבה שליט"א, מאמרים מיוחדים ואלפי שיעורי וידאו מרבני הישיבה
שיעורי הוידאו והשו"ת מתעדכנים באתר על בסיס יום יומי, במהלך הגלישה באתר תגלו עוד המון דברים מיוחדים, מאמרים, עלונים, גלריות מרהיבות ועוד ועוד, מה שנשאר לכם זה רק להיכנס.
כתובת האתר: https://www.ykr.org.il
#הרב_מאזוז #כסא_רחמים
