אסור שהבהמה תצא לרשות הרבים בחותם, בין שהוא בצוארה בין שהוא בכסותה.
שאף שהוא ארוג או תפור בכסותה, שאין לחוש שמא ייפסק ותבוא להביאו ארבע אמות ברשות הרבים, אף על פי כן אסור, שגזרו שמא יבואו להוציאה ב* שאינו ארוג.
אין הגמל יוצא במטוטלת (כ* כר קטן שנותנים תחת זנבו), אפילו היא קשורה לו בזנבו. שמא יפול ויבוא הבעלים להביאו ארבע אמות ברשות הרבים.
אולם אם קשורה בזנבו ובחטוטרת (על גב הגמל יש חטוטרת) או בשליתה, מותר. שכיון שקשורה בשניהם, הרי זה מהודק היטב ולא נפל.
וכן בשליתה, כיון שכואב לבהמה לא מתנתק לכאן ולכאן.
אסור שהבהמה תצא לרשות הרבים כשהיא עקודה (שקושר ידה אחת עם רגלה),
שמכל זה יש צער גדול לבהמה, וזה משא.
ועוד טעם, משום שמא יפול החבל ותביאנו.
ודוקא ידה אחת, אבל כשקשורים שני ידיה או שתי רגליה כדי שלא יברחו, כדרך שעושין לסוסים כשרועין, מותר לצאת בהן, שזו שמירה ואין זה משא.
וכן אסור שהבהמה תצא לרשות הרבים כשהיא "רגולה" – שקושר אחת מרגליה כלפי מעלה, שלא תלך אלא על ג' רגלים.
לא יקשור גמלים זה אחר זה והוא תופס באפסר הראשון וכולם נמשכים על ידו,
– משום שנראה כמי שהולך למוכרם לשוק, ומטעם זה אפילו היו קשורין מערב שבת ג"כ אסור למשכן.
אבל אם תופס כמה אפסרי גמלים בידו מותר. ש"ע.
ש"ע: ויש מי שאוסר גם בזה (שגם בזה שייך הטעם הנ"ל), ולא התיר אלא להוציא בהמה אחת לבדו והוא מושכה בחבל.
והעיקר להקל גם בכמה גמלים.
להוציא הבהמה עם חבל ביד הבעלים
המוציא בהמה והוא מושכה באפסר, צריך ליזהר שלא יצא ראש החבל מתחת ידו טפח למטה, שדומה כמו שנושאה בידו, ולא נראה מאפסר הבהמה.
ומכל מקום אם הוציא טפח אחד מתחת ידו, לא עשה איסור, אא"כ הוציא ב' טפחים.
אלא שלמעשה יש להחמיר לכתחלה שלא יצא אפילו טפח אחד מידו.
וגם לא יניח הרבה מן החבל בין ידו לבהמה, כדי שלא יכביד עד שיגיע בטפח הסמוך לארץ.
והטעם, שכשיגיע סמוך לארץ, לא תהא נראה כאלו הבהמה נמשכת בה, שיהיה מותר מחמת שהוא שמירת הבהמה, אלא כמשא בעלמא.
ואם הוא ארוך, יכרוך אותו סביב צוארה.
אסור להוציא את הבהמה לרשות הרבים ב*ים, שיש חשש שאם יפול יחוס עליהם ויבוא להביאם ארבע אמות ברשות הרבים, ולפיכך:
אין חמור יוצא במרדעת, בזמן שאינה קשורה לו מערב שבת
ולא בזוג אע"פ שהוא פקוק.
ולא בסולם שבצוארו, והן לוחות שקושרים סביב צוארו שלא יחכך מכתו
ולא ברצועה שברגלו, והוא כ* טבעת עבה שעושים מקש, וקושרים ברגלי הבהמה שפסיעותיה קצרות, ומכה רגליה זו בזו. ועושים לה זה להגן שלא תכה זו בזו
והרי"ף והרמב"ם פירשו עוד, שכשנבקע פרסה של רגל הבהמה קושרין אותה ברצועה כדי שתחלים ותחזור לכמות שהיתה.
ואין התרנגולים יוצאים בחוטים שקושרים ברגליהם לסימן.
ולא ברצועה שקושרים ברגליהם, כדי שלא ישברו הכלים.
ואם קשרן לרגליהן כדי שלא יוכלו לברוח – כתב חיי אדם שמותר לצאת בהן, שכל מה שדרך לעשות לשמירתן, דינו כמו מלבוש.
ואין האילים יוצאים בעגלה שתחת אליותיהם, שעושים להם כן כדי שלא תהא האליה נגררת בארץ.
ואין העזים יוצאות בעץ ידוע שנותנים בחוטמיהם כדי שיתעטשו, ויפלו תולעים שבראשיהם.
ולא העגל בעול קטן שנותנים על צוארה.
ולא בזמם שמניחים בחוטמו של עגל כדי שלא יינק (משום שהוא כמו משא).
ולא פרה בעור שנותנים על דדיה שלא יינקו השרצים
ולא ברצועה שבין קרניה, בין אם היא לשימור (משום שזו שמירה יתירה) בין אם היא לנוי
ולא תצא פרה או שור בחבל שבצוארה, לפי שאינה צריכה שמירה, וזה משא. אך אם טבעה לברוח, מותר.
אבל עגלים מותרים בכל אופן לצאת עם רצועה, לפי שהם מורדים בקל.
ואפילו החבל כרוך סביב צוארן, על מנת שיוכל לתפסם בהחבל אם אם יברחו.
רמ"א: מותר שהבהמה תצא לרשות הרבים בקמיע מומחה לבהמה, אבל לא בקמיע שאינו מומחה, אע"פ שהיא מומחה לאדם.
מפני שהאדם יש לו מזל ומלאך המליץ עליו מלמעלה, ומזלו מסייע לו שיועיל לו הקמיע, משא"כ לבהמה.
———————
👈 מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים בערוץ היוטיוב ולקבל עדכונים בכל עת 👉
✴כנסו ליותר מ- 3,000 שיעורי וידאו מפאר הדור מרן הרב מאזוז שליט"א בשלל נושאים ✴https://www.ykr.org.il/vod/?rabbi=159
בכתובת אתר כסא רחמים https://www.ykr.org.il תמצאו אלפי שיעורי תורה במגוון רחב של נושאים, מעל 17,000 תשובות לשאלות בכל הנושאים שרק תחשבו, חדשות און ליין על המתרחש בישיבה ועל מרן ראש הישיבה שליט"א, מאמרים מיוחדים ואלפי שיעורי וידאו מרבני הישיבה
שיעורי הוידאו והשו"ת מתעדכנים באתר על בסיס יום יומי, במהלך הגלישה באתר תגלו עוד המון דברים מיוחדים, מאמרים, עלונים, גלריות מרהיבות ועוד ועוד, מה שנשאר לכם זה רק להיכנס.
כתובת האתר: https://www.ykr.org.il
#הרב_מאזוז #כסא_רחמים