אסור לחשוב חשבונות אפילו אם עברו, כגון כך וכך הוצאתי על דבר פלוני. ודוקא שעדיין שכר הפועלים אצלו, וצריך לחשב כמה יתן להם שכר. ואסור מטעם "ודבר דבר".
אבל אם פרעם כבר מותר.
ואפילו אם אח"כ נתברר לו ע"פ חשבונו שאין מגיע להם ממנו כלום, מ"מ כיון שמתחלה לא נודע לו דבר זה והיה נצרך לחשבון, אסור.
אבל אם גם מתחלה היה יודע שאין מגיע להם ממנו כלום, מותר לחשב בשבת, (ודינו כחשבונות של מה בכך ומותר).
ואם החשבונות האלו יש בהן צורך לחבירו, וחושב החשבונות האלו לצרכו, אסור.
לפיכך אדם ששואל את חבירו: כמה עלה בית המלון והאטרקציות שנהנה מהם?
מותר לענות לו, כיון שזה רק סיפור דברים.
אך אם חבירו גם כן מתכוון ליסוע לבית המלון הזה וליהנות מהאטרקציות, אסור. כי יש לחבירו צורך בחשבונות אלו.
כתב הרמב"ם: חשבונות שאין בהם צורך מותר לחשבן. כיצד, כמה סאין תבואה היה לנו בשנה פלונית, כמה דינרין הוצאנו בחתונת בננו, כך וכך חיילותיו של מלך, וכיוצא באלו שהן שיחה בטלה, שאין בהן צורך כלל.
וביאר במגיד משנה, שרמז לנו שיש למנוע מזה מצד שיחה בטלה, שאין שיחה בטלה ראוי ליראי חטא. וגם בביאורי מהרש"ל כתב שאפילו בחול אינו יפה כל כך לתלמידי חכמים, שהוא כמו מושב לצים, ומבטל בהן לימודו.
מותר לומר לחבירו או לגוי, חשמלאי או נהג מונית ושאר בעלי ממלאכה, "הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב?" אע"פ שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו.
כיון שאינו מפרש בהדיא רק בדרך רמז לצורך מוצ"ש, נחשב שזה רק בכלל הרהור, (שמבואר לעיל בסימן ש"ו ס"ח שמותר).
אבל לא יאמר לו "היה נכון עמי לערב". שזהו דבור ממש.
ביאר מרן ראש הישיבה שליט"א (בהגהות "איש מצליח") שלשון היה "נכון" עמי לערב, פירושו מוכן למלאכה. ולכן אסור. אך כשיאמר "הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב?", רצונו לומר האם תרצה להפגש בערב.
והוא הדין שמותר לומר בלשון ציווי, להפגש עמו בערב, שאין בכך כלום, כיון שאינו מפרש בהדיא על מה הפגישה, אלא דרך נימוס אומרים בלשון שאלה אם תוכל להפגש איתי.
ובפתח הדביר (סק"ה) ביאר שמותר לומר רק בלשון ספק, אך כשאומר בלשון ציווי, היה נכון עמי לערב, אסור. ולפי זה כשאומר בלשון ספק מותר אף להזכיר מלאכה, כגון הנראה בעיניך שתוכל לבוא בערב לעשות מלאכתי.
באלו אופנים מותר לתכנן את מעשיו בימות החול
מבואר בתחלת הסימן, שדבר שאסור לעשות בשבת, אסור לומר שיעשה זאת למחר.
אולם מותר לומר לכרך פלוני אני הולך למחר, אף שבשבת אסור לילך מחוץ לתחום, מכל מקום כיון שעל עצם הליכה אין איסור, רק שמחוסר סוכות שומרים (שעי"ז יוכל לילך בשבת אף כמה מילין אם הם מובלעים זה לזה בתוך שבעים אמה וד' טפחים, כמבואר בסימן שצח).
ומכל מקום אסור לומר אני רוכב למחר, או אסע במכונית, כיון שזה דבר שאסור בשבת.
וכן מותר לומר לחבירו בא עמי לעיר פלונית מחר, כיון שהיום יכול ללכת ע"י סוכות שומרים,.
וכן כל כיוצא בזה שיש בו צד היתר לעשותו היום, יכול לומר לחבירו שיעשנו למחר, ובלבד שלא יזכיר לו שכירות.
אבל בדבר שאין בו צד היתר לעשותו היום, אפילו אסור רק מדרבנן, כגון שיש לו פירות מוקצים, כיון שאינו יכול להביאם היום, אסור לומר לחבירו שיביאם לו למחר.
וכן אסור לו להחשיך בסוף התחום כדי שימהר הלילה ללכת לשם להביאם.
אבל פירות שאינם מוקצים, כיון שמותר לומר לחבירו שיביאם לו לאחר השבת, מותר גם להחשיך בשבילם.
רמ"א: יכול להחשיך בסוף התחום כדי למהר ללכת שם לשמור על הפירות, שאפילו היום היה יכול לשמרם אם הם היו בתוך התחום. נמצא שעצם השמירה היא מלאכה המותרת בשבת, ומחשיך בשביל דבר המותר. (ומה שהוא חוץ לתחום, הרי היה יכול לילך ע"י סוכות שומרים אם היה לו).
ואם לא כוון להחשיך אלא לשמרם, ולא על מנת לתלוש, יכול אף להביאם. אפילו אם הם מחוברים וצריך לתלשם מבערב, כיון שעיקר כונתו בהחשכה היה בתחלה רק בשביל השמירה.
———————
👈 מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים בערוץ היוטיוב ולקבל עדכונים בכל עת 👉
✴כנסו ליותר מ- 3,000 שיעורי וידאו מפאר הדור מרן הרב מאזוז שליט"א בשלל נושאים ✴https://www.ykr.org.il/vod/?rabbi=159
בכתובת אתר כסא רחמים https://www.ykr.org.il תמצאו אלפי שיעורי תורה במגוון רחב של נושאים, מעל 17,000 תשובות לשאלות בכל הנושאים שרק תחשבו, חדשות און ליין על המתרחש בישיבה ועל מרן ראש הישיבה שליט"א, מאמרים מיוחדים ואלפי שיעורי וידאו מרבני הישיבה
שיעורי הוידאו והשו"ת מתעדכנים באתר על בסיס יום יומי, במהלך הגלישה באתר תגלו עוד המון דברים מיוחדים, מאמרים, עלונים, גלריות מרהיבות ועוד ועוד, מה שנשאר לכם זה רק להיכנס.
כתובת האתר: https://www.ykr.org.il
#הרב_מאזוז #כסא_רחמים
