אם אתם עוקבים פה ידעתם כבר בשבוע שעבר שככה זה ייגמר:השר יצחק…

השר יצחק גולדקנופף קיבל הוראה מהאדמו"ר מגור להצביע נגד התקציב. חברי ש"ס קיבלו הוראה מהאדמו"ר דרעי להצביע בעד כי "אנחנו לא מאיימים על הממשלה בנושא תקציבים, הממשלה זה הבית שלנו". הכי מעניינים הם אנשי דגל התורה, גפני ושותפיו החרדים הליטאים שעליהם נשענת הקואליציה כולה. ההוראה שקיבלו מרבותיהם היא פלפול ליטאי קלאסי. הרי מראש כל השאלה הייתה אם חוק הגיוס שהחרדים כה צריכים יאושר לפני התקציב או אחריו. תשובת הרב לנדו הייתה: למה להצביע מראש בעד חוק הגיוס, אם כרגע הוא גרוע?
הפתרון שנבחר, לפיכך, הוא להצביע בעד התקציב ובינתיים – סליחה על העגה הצבאית – לשפצר את החוק שפוטר מגיוס את רוב צעירי המגזר. השאלה היא, עד מתי אוקטובר 26? מתי תיגמר לחרדים הסבלנות. כן, האחראים מבחינתם הם בג"צ והיועמ"שית, אבל כאשר עילת העילות של הקיום המגזרי החרדי תחת מתקפה, האם יוכלו להישאר לאורך זמן כאשר צווים נשלחים ברבבות והישיבות מתייבשות?
ובכן התשובה העדכנית בדגל התורה היא שמתישהו במהלך כנס הקיץ של הכנסת, אם יראו שהחוק לא מתקדם, הם יפרשו. כנס הקיץ הוא מועד בעייתי ביותר לאישור חוק כזה. בסבירות גבוהה מתקפה נרחבת על רצועת עזה כבר תהיה בעיצומה, רבבות יהיו בסבב גיוס חמישי. מה שאפשר היה להעביר בדוחק עכשיו, במהלך הפסקת האש, כשהחרדים מחזיקים את הרוב הממשלתי להמשך השחרור, יהיה בלתי אפשרי אז.
גם לוח השנה לא מאיר פנים. בשנה שעברה סידר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה את היומן כך שכנס הקיץ היה הקצר בהיסטוריה של המשכן, תשעה שבועות נטו. זה מנע מגנץ לייצר סחף בעת פרישתו מהממשלה וסידר לנתניהו הישרדות עד סוף 2024, דבר שנראה בלתי נתפס אחרי מתקפת שבעה באוקטובר. כעת הכנס בן 12 שבועות.
ובכל זאת, כדאי לקחת גם את האיומים בערבון מוגבל. החרדים מאיימים כבר שנתיים לפרוש בעונה הבאה אם לא יאושר חוק גיוס. בקיץ אומרים שיפרשו בסתיו, בסתיו מאיימים לעזוב בחורף. עכשיו ניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, והם שוב מאיימים לפרוש בקיץ. בינתיים אפילו גולדקנופף לא מאיים להתפטר: הוא סובל, אבל לא עד כדי כך שיפנה את משרד השיכון למאיר פרוש.
 
מתוך ידיעות אחרונות בשבוע שעבר