מתוך ״עלינו לא שרים שירים: שיחה מדומיינת עם נתן אלתרמן״
להופעות הקרובות: https://linktr.ee/ayakorem
מילים: איה כורם
לחן: אדם בן אמיתי
פסנתר: איתמר גרוס
קולות: בר כהן, ירדן כהן-ברוש, יעל צרי
תזמורות: מוסקבה סקורינג
עיבוד, תזמור, מיקס: אדם בן אמיתי
הוקלט ב״קיצ׳ה״ על ידי מרקו גורקן
עוזר טכנאי: יונתן אברהם
מיקס ומאסטר: רונן הלל
ייעוץ אמנותי: איה קפלן, אלכס בן ארי, נויה שגיב, תומר קמרלינג
הדרכה קולית: גלי אלון
עיצוב: אלעד אלחרר
ניהול והפקה: הלה פניני
אסטרטגיה ושיווק: עמרי צורף
יחסי ציבור: מורן פז
ביוזמת תומר כהן, מרכז ענב לתרבות
בתמיכת קרן היוצרים של משרד התרבות
תודה מיוחדת לנתן סלור ואיתמר ארגוב
עטיפה: דיוקן אישה, מתוך ארכיון צילה בינדר. השימוש בצילום הציור באדיבות מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת ת״א
***
שלוש אמהות
שורות שורות שרות שרות
האמהות שרות
שורות שורות שרות שרות
האמהות שרות
ואומרת אחת: הן חסר פה כסא
גם אם היא לא תשב או תשוב
לבתי הטובה שצחוקה מתגלגל
גם אם איש לא ישמע אותו שוב
ולאם השנייה איש וודאי לא יעז
להגיד שוב ״שלא תדעי צער״
היא תדע, עוד תדע, כל דקה ודקה
החותך בבשר כמו תער
שורות שורות שרות שרות…
והאם השלישית, תעמוד בחלון
ותבער בו עד תום כמו נר
מניחה אנחה, ובה כל העולם
אש כיריים ומי הבאר
והבכי רוחץ את ריסיה מעט
על שפתיה תלויה צעקה
מערבה משם, יש חולות ויש ים
ובתה הקטנה מחכה.
שורות שורות שרות שרות…
***
האם השלישית / נתן אלתרמן
אִמָּהוֹת שָׁרוֹת, אִמָּהוֹת שָׁרוֹת
אֶגְרוֹף רַעַם נִתָּךְ. דוּמִיָּה חֲזָקָה
בַּחוּצוֹת הָרֵיקִים צָעֲדוּ בְּשׁוּרוֹת
פַּנָּסִים אֲדֻמֵּי-זָקָן
סְתָו אָנוּשׁ, סְתָו יָגֵעַ וְלֹא-מְנֻחָם
וּמָטָר בְּלִי אַחֲרִית וָרֹאשׁ
וּבְלִי נֵר בַּחַלּוֹן וּבְלִי אוֹר בָּעוֹלָם
שָׁרוֹת
אִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ
וְאוֹמֶרֶת אַחַת:
-רְאִיתִיהוּ כָּעֵת
אֲנַשֵּׁק בּוֹ כָּל אֶצְבַּע קְטַנָּה וְצִפֹּרֶן
אֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם הַשָּׁקֵט
וּבְנִי תָּלוּי עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן
וְאוֹמֶרֶת שְׁנִיָּה:
בְּנִי גָּדוֹל וְשַׁתְקָן
וַאֲנִי פֹּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל חַג לוֹ תּוֹפֶרֶת
הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת. הוּא יַגִּיעַ עַד כָּאן
הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ כַּדּוּר עוֹפֶרֶת
וְהָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה –
לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ…
אֵיכָה אֵבְךְּ לִקְרָאתוֹ וְאֵינֶנִּי רוֹאָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא.
אָז הַבֶּכִי רוֹחֵץ אֶת רִיסֶיהָ שֶׁלָּהּ…
– וְאוּלַי עוֹד לֹא נָח. וְאוּלַי
הוּא מוֹדֵד בִּנְשִׁיקוֹת, כְּנָזִיר מְשֻׁלָּח
אֶת נְתִיב עוֹלָמְךָ, אֱלֹהַי.
